עוד פעם חופש ? /  חגית גנן עו”ס מטפלת פרטנית וזוגית
בתקופת החופש הגדול וחופשות החגים מתערער באחת סדר היום הקבוע של הילדים.

שעות היקיצה ושעות השינה משתנים, הילדים הקטנים חייבים שמירה  צמודה
והילדים הגדולים חייבים תוכנית מוסדרת (אחרת יבלו את כל היום מול המסכים השונים.)

הורים  רבים  מתמודדים לא פעם  עם דילמות ושאלות מטרידות כיצד עוברים את ימי החופש בשלום?
זה מצריך חשיבה מוקדמת ,התארגנות נכונה ,שיתוף פעולה מצד הילדים וסיוע חיצוני.
*במבנה המשפחה הקלאסי מגוייסים  בדרך כלל שני בני הזוג למציאת פתרון הולם להשגחה על הילדים כשכל אחד מהם
  תורם את חלקו והאחריות הינה הדדית.

*במשפחות גרושות בהן ההורים גרים בבתים נפרדים ההתמודדות שונה ומורכבת.
  במשפחות בהן קונפליקט הגירושין הוא מאוד גבוה (למרות שבני הזוג כבר לא ביחד ולעיתים אפילו בזוגיות שניה)
  נמצא כי תקופות החגים והחופש הגדול הינן קשות ומאתגרות. המאבק, הכעס ורגשות הנקם  משמשים קרקע        פוריה למריבות והתנצחויות אין סופיות.
  אחד הביטויים לכך הוא בזמן חופשתם של הילדים שמשלמים מחיר כבד מאוד.  בני הזוג אינם מסוגלים לתקשר      ביניהם ואינם מסוגלים “לנטרל” את רגשותיהם השליליים ולראות את טובת ילדיהם. זה כמובן משפיע על
יכולתם להגיע להסכמות
משותפות בנוגע לתעסוקת ילדיהם בחופשה. הם “מתחשבנים” על הסדרי הראיה             שמטבע הדברים משתנים או מתארכים בחופשות , מתנגדים להוצאת הילדים לחו”ל על ידי הצד השני
ובאופן כללי מתקשים לוותר או להתגמש בהתאם ל
צרכי הילדים.
  הורים אלו פוגעים בהנאתם וברווחתם הנפשית של הילדים שחשים שהוריהם אינם  קשובים לצרכיהם
ושהם מקור המריבה והסכסוך.

* מצד שני קיימות המשפחות בהם קיימת תקשורת טובה בין ההורים המשתדלים לראות לנגד עיניהם את טובת         ילדיהם והתנהלותם מאופיינת בשיתוף פעולה מלא, גמישות ורגישות.
בדרך כלל קיים הסכם  חתום ומסודר ביניהם לגבי זמני ש
היית הילדים בזמן החופשה והחגים בחלוקה שווה.
   חצי מהזמן אצל האב וחצי אצל האם וכך גם בחגי ישראל שנה אחת אצל האב ובשנה שלאחריה אצל האם
   וחוזר חלילה. במשפחות אלו כדי שההסכם ייצא לפועל בצורה המיטיבה ביותר עבור הילדים חשוב שהתקשורת     בין ההורים תהייה טובה ורציפה שיתאפשר שיח בונה גמישות מחשבתית ומעשית  וויתור, בהקשר לצרכיהם
של הילדים וטובתם .

הורים שמשכילים להבין את חשיבות הגמישות והוויתור ומצליחים לתקשר ביניהם ולהגיע להבנה והסכמה
בנוגע לילדיהם, זוכים בילדים מאושרים ובריאים שגדלים עם המסר וההבנה שהורים יכולים להיפרד
כזוג אך ממשיכים לתפקד כזוג הורים אוהבים ומיטיבים לילדיהם המשותפים.

 

עוד פעם חופש… / מיכל קליין-נגר, יועצת משפחתית ומדריכת הורים.
שוב פעם חופש?!! עוד פעם חופש?!! מה נעשה עם הילדים?!! כמה הוצאות!!! במה נעסיק אותם?!!
הורים רבים סבורים כי הם צריכים לספק תעסוקה בלתי פוסקת לילדיהם. והאמת?? זה באמת מתיש
“לשבור את הראש”
(ואת הכיס) בניסיונות למצוא את הפעילויות הכי מיוחדות/ מעניינות/ מרשימות שיש.
ומי באמת אמר שצריך??

במציאות, ילדים צריכים מעט מאד על מנת להיות שמחים. מאד. בעידן השפע הבלתי נגמר, הורים מרבים
“לפזול לצדדים”
ולחפש פעילויות שהורים אחרים הולכים אליהן. בפועל, ילדים נהנים מדברים פשוטים מאד,
כמו: יצירה, חיות, טיול בטבע,
מפגש משפחתי, זמן איכות עם ההורים ו…  כן, גם מנוחה והתבטלות.  
הניסיון הבלתי פוסק “להמציא את הגלגל” ו”להעסיק” ילדים, הוא מעייף ומתיש. כאשר ילדים מתרגלים
שמעסיקים אותם,
ברגע שזה לא קורה שומעים את המשפט האלמותי “משעמם לי”, ודווקא מתוך השעמום הזה,
אם לא נתפתה להתערב
וניתן לילדים לחשוב, דווקא משם יצאו רעיונות יצירתיים נפלאים.
לעיתים, אני נפגשת עם הורים שקשה להם לראות את ילדיהם נחים או מתבטלים או “מחפשים את עצמם”
והם מיד מוצאים להם תעסוקה…
ואני שואלת: האם אתם לא אוהבים לפעמים להתבטל? לנוח? להשתעמם? ואם כן, מדוע זה לא לגיטימי אצל הילדים??
אז עוד פעם חופש… חופש שבו אין צורך למלא את הלו”ז בכל דקה פנויה, חופש שבו בהחלט אפשר לנוח וגם ליהנות מפעילויות פשוטות ומהשהייה יחד.

חופשה מהנה וחג אביב שמח!!

 

אזני את המינון / עטליה אוברמן
פעם, לפני עידן ועידנים, לפני 25 שנה לערך, חיכיתי לחופש. 

הייתי במשרד החינוך, מורה ומנהלת בית ספר, וכל מה שעניין אותי זה…מתי החופש הקרוב.
תמיד, אבל תמיד, הגיע החופש יום אחד, או דקה אחת  לפני התמוטטות!
ככה אני זוכרת את ההוראה.

כשהפכתי להיות עצמאית, הארגון וקביעת החופשה נהיו מסובכים יותר.
תמיד היה משהו חשוב יותר. הילדים, העבודה, הכסף, מתי, עם מי, ועוד כהנה וכהנה.
היציאה לחופשה היתה פתאומית, ספונטנית, מעין בריחה מהשגרה ומחיי היומיום.

כשהקמתי את אניתיאה לפני 8 שנים, הבנתי שיש 10 דברים שהם חשובים ביותר לניהול החיים האישיים. 
אני קוראת להם  10 אבני הדרך. כלן קשורות באופן ישיר לחיים היומיומיים. לתודעה, לזוגיות, לבית, למשפחה, לגוף…
ואחת מהן מדברת על איזון. 
איזון בין החיים להנאה. איזון בין הביזנס לפלז’ר. איזון.

מכאן הכל ברור. לפחות פעם בשנה אני מתכננת את הנסיעה לחו”ל, ליעד אטרקטיבי ושווה. זה מרגיע אותי מראש.
מרגיע אותי מהחיים היומיומיים, זה גורם לי לפנטז ולחלום מה אני אראה, וזה מאפס אותי.

השנה, זה עבד קצת אחרת. השנה, חיתנתי את הבן הבכור שלי. השנה, אני אמא של חתן, השנה אני חמות!

אז הנה, יושבת לי בבית אניתיאה. שותה קפה, מסתכלת על העולם בעיניים מאוזנות. ונהנית. מאד נהנית.
מאחלת לך שתקבעי לעצמך זמן איזון.
זמן איזון בין חיי היומיום להנאה. בין העבודה לחופשה. בין חיי המשפחה לחיים האישיים שלך. ו ת ה נ י
שבוע נפלא ואשמח שתכתבי לי איך את מתאזנת…איך את מאזנת את עצמך בחיי היומיום.
שלך, עטליה