משפחה בסדר – מיכל קליין-נגר- יועצת משפחתית ומדריכת הורים.
“למה הוא אף פעם לא יושב יפה בזמן הסדר??”

“למה היא תמיד מלכלכת את החולצה הלבנה??”
“למה הם תמיד רבים ליד השולחן??”

הורים רבים חשים שרק אצלם הילדים לא יודעים להתנהג יפה, שרק אצלם הדברים לא מתנהלים כמו שצריך…
סוגיית “הדשא של השכן” גורמת תסכול ומרמור, המופנה בד”כ כלפי הילדים.  לכל משפחה יש את האתגרים שלה,
לכל הורה ישנן ציפיות אחרות, בכל בית ישנם הרגלים אחרים, ילדים שונים עם צרכים שונים ומגוונים.
אין משפחה אחת הדומה למשנה, ולכן כל ניסיון להשוות בין משפחות או בין ילדים הוא חסר תועלת.
כמו כן, הורים העסוקים במה שקורה אצל אחרים, מבזבזים את האנרגיות שלהם על מה שחסר,
במקום להבין שאין מושלם ולשים את הפוקוס על מה שיש ובטוח שישנם דברים טובים.

חשוב להתכונן מראש, לקחת בחשבון שזמן הקשב של ילדים מוגבל ולכן להכין להם תעסוקה חלופית.
כדאי להצטייד בבגדי החלפה והמון סבלנות.
 ואם נתמקד בעצמנו ולא נפזול לצדדים, נוכל להיות הרבה יותר ממוקדים ולזכות לראות את הדברים החיוביים
הנמצאים ממש מתחת לאף (ולפעמים בגלל הפזילות, אנחנו מפספסים אותם;-) ואפילו ליהנות!
חג שמח!!

 

על גאווה ודעה קדומה –אסנת לביא, עורכת דין ומגשרת 

משפחה היא אבן-היסוד בחיינו ובחברה. בעבר החברה הכירה ‘דגם משפחתי’ אחד ויחיד (כ’משפחה בסדר’) – דגם המשפחה המסורתית, לפיה אם ואב נשואים זה לזו ומביאים לעולם
ילדים משותפים.
מאז התחוללו שינויים, האקלים והרקע החברתי השתנו והתודעה הציבורית בנוגע למשפחות אלטרנטיביות התגברה. בימינו קיימות משפחות רבות שאינן תואמות ל’דגם’ המשפחה המסורתית ומשפחות שנוצרות גם ללא קשר של נישואים רשמיים.
ההתפתחויות המדעיות בקשר לאפשרויות הפריון, יחד עם השינויים החברתיים והרצון להגשמה עצמית ‘הולידו’ סוגים שונים של ‘הורות’:
הורות יחידנית – נשים שמביאות לעולם ילד באמצעות תרומת זרע או גברים שעוברים הליך פונדקאות,
הורות חד-מינית – (זוג הורים לסביות והומואים), המביאים לעולם ילד באמצעות תרומת זרע או תהליך פונדקאות (בחו”ל),
הורות הסכמית-  שנוצרת על-ידי שניים, גבר ואישה, שאין ביניהם קשר רומנטי.
שינוי פני התא-המשפחתי ודרישת בני-זוג בני אותו מין להכנס תחת הגדרת המשפחה ולשמש הורים משותפים, הביאו לפתחם של בתי-המשפט בישראל את הצורך להתמודד עם הפערים הקיימים בין החקיקה, לבין המציאות החברתית.
המהפיכה החלה כאשר בית-המשפט הכיר לראשונה באפשרות שבת-זוג של האם הביולוגית תרשם כאם נוספת במרשם במשרד הפנים, על יסוד צו אימוץ שניתן בחו״ל (שנת 2000).
בהמשך בית-המשפט העליון הכיר באפשרות שבת-זוג תאמץ את בנה של בת-זוגה (האם-הביולוגית) ומאז ניתן לנקוט בהליך למתן צו-אימוץ, בהתאם לחוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981 (שנת 2005).
בתי-המשפט צעדו צעד נוסף, באמצעות פיתוח מיתווה של מתן צו-הורות-פסיקתי לבני-זוג חד-מיניים. באותו מקרה בית-המשפט איפשר לבת-זוג לתת תרומת ביצית לבת-זוגה
(בשל נסיבות רפואיות). האם היולדת נרשמה כאם הילוד ובית-המשפט קבע, שיש להכיר
בהורות של בעלת הביצית בהליך משפטי (שנת 2012).
למרות שאין בחקיקה הישראלית הגדרה ברורה ל’הורה’ (קיימת חקיקה שעוסקת בחובות ובזכויותיהם של הורים, אך אינה מגדירה מיהו או מהו ‘הורה’).
הזכות להורות הוכרה בישראל כזכות יסוד ונקבע שזכות זו נגזרת מהזכות להגשמה עצמית,
לחירות ולכבוד.
הזכות להקמת תא משפחתי נתונה לכל אדם, ללא קשר לנטייתו המינית ו/או לקיומם של יחסים זוגיים או לשאלה אם יחסיו הזוגיים ממוסדים בקשר נישואין או לא.
‘הורות גאה’ הוא אחד התחומים בהם עשה בית-המשפט כברת דרך משמעותית וראה חשיבות ראשונה במעלה לכך שהסטטוס המשפטי ישקף את מערכת היחסים האמיתית בין ההורים לילדיהם. ההכרה ב’הורות הגאה’ על-ידי בתי-המשפט, מגדירה מחדש מהי משפחה בחברה הישראלית.
מקריאת פסקי-הדין עולה חשיבותם הסכמי חיים משותפים והסכמי ההורות ולכך יש לתת את הדעת לפני תחילת התהליך.  

 

 

ייפוי כח מתמשך סדרו עתידכם בפסח הזה / רויטל זהר ירון עו”ד ונוטריון

לקראת הפסח, כלם נזכרים לסדר את הארון, לנקות פנאלים ולהבריק את כלי הכסף.
עושים 
סדר, תרתי משמע, הן בחיים והן בחג עצמו.
אך האם אנו באמת מסודרים?
כאשר אנו עורכים את הביטוחים השונים בחיים, כדי ש “אם חס וחלילה יקרה משהו”
האם 
אנו גם דואגים מה יקרה כאשר אנו או קרובינו לא יהיו כשירים?
בישראל נערך לאחרונה תיקון לחוק האפוטרופסות, או כשמו הנפוץ יותר “יפוי כח מתמשך”.
מהו בעצם?
נתחיל מהסוף. צוואה דואגת לכל נכסיו של אדם לאחר מותו. יפוי כח מתמשך,
הינו מסמך 
הדואג לאדם בעודו בחיים!
בעבר, האפשרות היחידה, לאדם ללא כשרות משפטית, היתה לפנות לבית משפט
לקבלת 
אפוטרופוס.
כיום, ישנה אפשרות נוספת, חדשנית המכבדת את רצונו של האדם. בהיות אדם,
כשיר 
משפטית, באפשרותו למנות עתידית, אדם (אחד או יותר) אשר ינהל בעבורו את
ענייניו 
האישיים, הרפואיים והרכושיים.
הליך זה, מתנהל מול עו”ד המוסמך מטעם האפוטרופוס, לאחר שיחות עם הממנה והממונה,
חתימות על מסמכים וקבלת אישור.
בהליך מהיר זה, אין צורך באישור בית משפט. אין צורך בקבלת אישור האפוטרופוס ואין
צורך בהגשת דוחות שנתיים.
אני קוראת לכל אדם בגיר, לסדר את עתידו על ידי חתימה על מסמך זה, אשר יעניק שקט
וניקיון, בכל הנוגע לרצונו האישי.

 

לעשות סדר במשפחה / חגית גנן עו”ס מטפלת אישית ,זוגית ומשפחתית 

גרושים וגרושות רבים מרגישים עוד לפני ערב חג הפסח וליל הסדר את הקושי
הרב המתלווה לאובדנה של המשפחה.
למרות ועל אף העובדה שקבלת ההחלטה להתגרש הייתה ממקום של רצון ,
ונכונות מלאה להתמודד עם הקשיים ועם המציאות החדשה, גרושים
רבים מדווחים על קושי רב  בליל הסדר.
למרות הנאמר לעיל, ברצוני להדגיש כי מהעולה מהקליניקה  האופציה
להישאר במסגרת הנישואין הכושלת נחווית כקשה ומאמללת  הרבה יותר
מההזדמנות ליציאה לחיים חדשים, אומנם לא פשוטים אך טומנים בחובם
סיכוי  לעתיד טוב יותר.
המציאות מורכבת הרבה יותר כשיש לבני הזוג ילדים .תחושות הבדידות,
הכישלון ורגשות האשמה מתגברים בשנה בה הילדים חוגגים עם הצד השני.
בשנה זאת הגרושים מגיעים לגמרי לבד ומרגישים שונים וחריגים. הרגשות
לעיתים מתעצמים למימדים קשים , עד כי שמחתו של החג אינה נחלתם והם
מייחלים לסיומו או שמוצאים דרכים יצירתיות לא לקחת בו חלק.
המציאות מחייבת את הזוגות הללו להיות מודעים לעובדה שכשמשפחה
מתפרקת יש לכך מחיר גם עבורם וגם עבור ילדיהם שנאלצים לחגוג את החגים
ללא אחד מהם .
נדרשת  מכל אחד מההורים רגישות רבה להעביר לילדים את המסר “אני בסדר
גם כשאני לבד” . זה מאפשר לילדים להשתחרר מדאגה ומרגשות אשמה על
כך שאחד מהוריהם חוגג בלעדיהם.
הידיעה שהילדים נהנים במחיצת ההורה האחר ובני משפחתו אמורה להקל על
תחושת אי הנוחות ולצמצם את רגשות הצער והדכדוך.  כדאי להסתכל על חצי
הכוס המלאה ועל היתרונות שקיימים במציאות זאת כגון: זמן איכות לעצמי,
“מנוחה וחופש ” מהמטלות הקשורות להתמודדות עם הילדים  ועוד..
לסיכום :חשוב להזכיר לפרודים שתחושות  לא  נעימות אלו הינן סובייקטיביות
ולא תמיד יש להן אחיזה במציאות, כמו כן,  ניתן להתמודד בכל מיני דרכים
יצירתיות על מנת להפיג את תחושת הלבד כגון: להגיע לליל הסדר בליווי ידיד
או ידידה ,לנסוע לחופשה או לחילופין לארגן מספר חברים ולערוך סדר יחד.

 

“המשפחה בסדר” / עטליה אוברמן מנכ”לית אניתיאה

כששאלו אותי לפני שנים, כשהקמתי את אניתיאה, מה זו אניתיאה בשבילך,

סיפרתי על תמונה משפחתית שכזו:

חמותי לשעבר, גיסתי לשעבר(כי לא מתגרשים מחמות וגיסים), בן זוגי הנוכחי, הבן הבכור שלו, הבן הבכור שלי, ואני…. שני הבנים הצעירים שלנו, היו בניויורק, אחד שלו גר שם, והשני שלי התארח אצלו.

האין זו משפחה בסדר?
והיום, ערב פסח, המשפחה שלי ממש בסדר. יש לי תוספת משפחתית. כלה! אני חמות!
אז איזה סדר יהיה לי הפסח הזה?
הבכור הנשוי הטרי עם אשתו אצל משפחתה
הבן הצעיר שלי איתי ועם בן זוגי אצל הבן שלו!
מבולבלים?
אנחנו כבר לא!
חג שמח מאושר משפחתי אוהב מקבל ובסדר.
שלכם,

עטליה אוברמן.