אני יותר בלי מאשר עם…הזדמנות להמשיך מחדש

במסגרת החגים, החופשים, הפנאי

עשיתי בינג’.

עשיתי בינג’ על סדרה מעולה ב”יס”, שנקראת “מליון דברים קטנים”.

אחת הסדרות שאני ממליצה עליה.

הסדרה גרמה לי לחשוב, על כל מיליוני הדברים הקטנים שקורים וקרו לי בחיים,

ובזמן האחרון, ואיך הם משפיעים עלי ועל ההתנהלות שלי בחיים.

וכן, החיים שלי, וחיי העסק שלי הם בד”כ כאחד, אחד משפיע על השני,

מרגישה את זה?

באחד הפרקים בסדרה, הרגשתי שאני לא בתוכה.

שמתי לב שהראש שלי ממריא לספרות אחרות, ומחשבות נוגות עולות וצפות.

אחת המחשבות שפתאום נחתו עלי היא,

שעד גיל 30 חיי התנהלו כמצופה ממני, ומהחברה שממנה אני מגיעה:

תיכון, בגרות, צבא, נישואין, ילדים, לימודים ו…

ובום!

רגע לפני היומולדת 30 שלי ( לפני 31 שנה בדיוק),

הדמות שהכי עצבה אותי, הגנה עלי, שהשפיעה עלי בכל תחומי האישיות,

אבא שלי, עזב את היקום הזה ועבר לעולם הבא.

זו היתה טלטלת חיים.

טלטלה אישית, מקצועית, משפחתית,

הכל קיבל משמעות אחרת והדרך שלי התהפכה.

זה כאילו, שקיבלתי הזדמנות לשנות הכל.

אבל, רגע, אין אפשרות לשנות הכל ולהתחיל מאפס, נכון?

אמנם יש הזדמנות, אמנם מכירים דרך חדשה,

אבל לא סוגרים את הבסטה וזורקים מפתח,

אלא ממשיכים עם מה שיש פשוט בדרך אחרת.

“הזדמנות להמשיך מחדש”

למה נזכרתי בזה?

כי פתאום הפנמתי,

שאני יותר שנים בלי הדמות החשובה לי בחיים, מאשר עם.

גיליתי והבנתי, שבעצם מהיום שבו טולטלו חיי,

כל מה שעשיתי היה לזהות הזדמנויות,

לנצל אותן לחיים שלי 

ולהעביר הלאה.

כך היה כשהפכתי להיות סוכנת ביטוח חיים ובריאות, מהפחד 

שלא יהיה מי שידאג לילדי הקטינים, ואם אני מצאתי את הפתרון המרגיע, ייתכן ויש עוד נשים שחוו פחד כזה.

כך היה שלמדתי גישור כדי לגשר ביני לבין עצמי..

וחשבתי שיש עוד נשים כמוני.

וכך היה כשהקמתי את אני-תיאה, וידעתי שכדי ליצור שינוי, צריך להתחיל מעצמי,

וכשהמשא כבד, אתייעץ עם מומחים שמתאימים בדיוק לי.

מצאתי את ההזדמנויות, והמשכתי את חיי.

 

שלך,
עטליה